חיים של עצמאי- אלו החיים שלי משנת 2002 (17 שנה נכון לכתיבת שורות אלו)
אז מה זה בעצם אומר? במה זה כרוך, מה המחירים של כל הסיפור הזה?
אתחיל ואומר שקודם כל, לא כל אחד בנוי לזה. יש בזה לא מעט לחץ, חוסר בטחון כלכלי ( בהמשך אספר לכם, למה זה לא ממש מדויק), לא מעט לחץ נפשי וכן לפעמים גם חסר כסף בבנק.
עצמאי זו צורת חשיבה, כמו שאומרים ראש אחר. אתה לא יכול להקטין ראש כשאתה עצמאי.
אתה לא יכול לזלזל בעסק( יהיה לזה מחיר כבד מאוד של איבוד לקוחות) אתה חייב להיות עם היד על הדופק כל הזמן.
אצלי זה התחיל כתחביב, פה מחשב, שם מחשב ולאט לאט התפתח לעסק.
לא קמתי בוקר אחד ואמרתי אני אפתח עסק, זה פשוט קרה.
אני ממש מקרה קלאסי של : "מה שצריך לקרות קורה"
לאט לאט העסק נבנה וצברתי בטחון.
חשוב מאוד שיהיה לך גב כלכלי יציב בתקופת ההתחלה של העסק שלך.
במקרה שלי עבדתי בחנות מחשבים ובמקביל אחה"צ הייתי נוסע ללקוחות עד שצברתי בטחון.
באותה תקופה מיטל חברה שלי שהיום היא אשתי, גרה איתי ביחד והעבודה שלה כשכירה נתנה לי ביטחון כלכלי שאיפשר לי לשחק עם הדבר הזה שנקרא עסק.
למזלי נכנסתי לעסק בתחום שהביקוש אליו תמיד גבוה, אנשים תמיד יצטרכו מחשבים עובדים, אם זה בעסק או בבית ולכן זה לא מוגדר כמותרות.
אני לא נמצא בנישה כזו, שכשיש תקופות קשות אנשים יתעדפו אותה בסוף ולכן תמיד תיהיה בזה פרנסה. אבל… השוק מוצף וצריך להיות ייחודי, שונה מאחרים, לתת עוד משהו. במקרה שלי חוץ מהמקצועיות מדובר בשירותיות ברמה גבוהה, חוש הומור ותקשורת מעולה מול הלקוחות שלי ולכן כשאני לא מקבל שירות ברמה שאני רגיל לתת זה משגע אותי!
לאט לאט צברתי לא מעט לקוחות, בעיקר עסקים, שפה נמצא רוב הכסף.
הביטחון הכלכלי שלך עולה וזה מרגש לראות איך העסק פתאום צומח.
איך מלקוח וחצי אתה צומח למאות לקוחות. חלקם עוזבים בדרך, חדשים נכנסים אבל כל הזמן יש תנועה. 99% מהלקוחות שלי מגיעים מפה לאוזן ואלו הלקוחות הכי טובים. אתה כבר מגיע אליהם עם פור נקרא לזה על מישהו שסתם מגיע מאיזה מודעה.
אלו לקוחות שכשאתה מגיע אליהם הם כבר מחוממים( במובן הטוב של המילה) ולך נישאר רק לספק את הסחורה שאתה כל כך טוב בא.
ושלא תחשבו שהכל ורוד. היו תקופות קשות לפחות בהתחלה…. כמה שטויות שאני עשיתי במחשבים של לקוחות, אלוהים שישמור חחח.
ובקיץ באופן קבוע יש פחות עבודה, אנשים בחו"ל, כל המשק רגוע יותר.
למזלי אני עובד עם ריטיינרים ובתקופות הקשות הם אלו שמחזיקים לי את העסק.
מחירים: ובכן יש תקופות פחות טובות ואז יש קצת מתח בבית. אני מסתכל על זה באופן חיובי כי זה טריגר. זה אומר שהגיע הזמן להזיז את התחת ולהביא עוד עבודה, עוד לקוחות.
לחץ- יופי עוד טריגר להתחיל לזוז.
חוסר בטחון כלכלי- ובכן כשיש לך ריטיינרים חודשיים ובנקי שעות. שלפחות פעם ביום את המבצע מינימום של מכירה אחת ומכניס לפחות 2 לקוחות בשבוע, חוסר הבטחון הזה נעלם.
אתה יודע שהעסק דופק ואין סיבה שלא יכנס כסף.
הסוד הגדול שלי: להאמין בעצמך ובעסק, כל הזמן, לסנן רעשי רקע שמנסים להוריד אותך וכל הזמן להתחדש. לדעת לענות על הצרכים של הלקוח.
סיפור קטן לסוף- איך הייתי סוג של שכיר שנתיים ולמה עזבתי
לפני כ 3 שנים התחלתי לעבוד בביה ס 3 פעמים בשבוע, טיפלתי במחשבי תלמידים.
זה התחיל כשנסעתי לשם רק ליום אחד כדי להחליף מישהו שהיה חולה, חשבתי שזה יהיה לתקופה קצרה… תקופה שארכה שנתיים. עבדתי 3 פעמים בשבוע מ 8-13. המקום והעובדים היו ממש נחמדים אבל הרגשתי שאני מבזבז את הזמן שלי אבל יודעים מה היה הכי קשה?
להיות שכיר 3 פעמים בשבוע. לבוא בזמן קבוע וללכת בזמן קבוע וזה מה ששבר אותי.
לתת דו"ח למישהו, לבקש לאחר, לבקש להחליף יום או כמו שאבא שלי אמר לי (בפוסט הקודם) לקום בבוקר בשביל איזה בן ז… ולא בשביל עצמך.
ושלא תבינו לא נכון, הכסף היה מעולה ממש אבל הרגשתי שאני מוכר את הנשמה שלי וכל יום ידעתי בתוכי שזה זמני. ששכיר אני לא יכול להיות!!!!
אז אם זה בוער בך, אם יש משהו שאתה ממש טוב בו ונהנה ממנו ואם יש לזה ביקוש בשוק, לך על זה בלב שלם! אל תקשיב לאף אחד חוץ מעצמך.
תתחיל בקטן ולאט לאט תתפתח. תעזר בבעלי מקצוע, אל תעשה הכל לבד. תתמקד במה שאתה טוב בו ושיהיה בהצלחה.
נ.ב
תרגישו חופשי לפנות אלי בשאלות שקשורות לנושא. אני יותר מאשמח לענות.